שיחות שנמאס לי לקיים 3, או: נמאס לי מבני אדם

זר: "מה זה, קורקינט חשמלי?"
אני: "כן. "
זר: "כמה הוא סוגר? "
אני: "סוגר..? "
זר: "לכמה הוא מגיע? "
אני: "20 קמ"ש. "
זר: "כמה הוא מחזיק? "
אני: "מחזיק..?"
זר: "כמה זמן אפשר לנסוע עליו?"
אני: "20 ק"מ."
זר: "ומה, הוא נטען בחשמל בבית?"
אני: "כן... "
זר: "פששש. כמה עולה דבר כזה?"
אני: "יותר מדי."
זר: "כן, הא? אז כמה?"
אני: "7-8."
זר: "מגניב אחי."
אני: "כן אחי."
זר: "אפשר סיבוב?"
אני: "לא."
זר: "למה אחי?"
אני: "כי זה יקר ואני לא מכיר אותך." 


זר: "סליחה, הרכבת הזאת עוצרת בבנימינה, נכון?"
אני: "לא."
זר: "איזה איפה היא עוצרת?"
אני: "בתל אביב."
זר: "רק בתל אביב???"
אני: "כן."
זר: "כוסססרבראבאקק."

אני:  :-) 

היא: "בוקר טוב."
אני: "בוקר טוב."


הוא: "זה מוזיקה, מה שאתה שומע?"
אני: "כן."
הוא: "גם אני יכול לעשות את הקולות האלה."
אני: "אז לך תעשה."
הוא, בדרך החוצה: "קולולולולו קולולו קולולו."

אני: "תקשיבי, נראה לי שזה לא ילך."
היא: "מסכימה איתך."  <--- שקר


אני: "אני יוצא לריצה."
הוא: "אתה רץ?"
אני: "כן, כל הזמן."
הוא: "אז איך אתה שמן?"
אני: "...זאת כרס בירה."
הוא: "כן, הא?"
אני: "טוב, יש בה גם קצת אוכל."


נודניק: "כמה אתה משלם על הדירה?"
אני: "4000."
נודניק: "זה לא יקר?"
אני: "יקר." 
נודניק: "למה אתה לא עובר לגבעתיים?"
אני: "למה אתה לא עובר לגבעתיים?" (רציתי להגיד - "למה אתה לא עובר למקום רחוק מאוד ממני?")


היא: "אז מה אתה עושה בחיים?"
אני: "אני בלה בלה בלה בלה בלה בלה."
היא: "יפה. מעניין."
אני: "ואת?"
היא: "אני בלה בלה בלה בלה בלה בלה."
אני: "יפה. מעניין."    <--- שקר


קופאית: "יש לך כרטיס you?"
אני: "לא." 
קופאית: "רוצה לעשות?"
אני: "לא."  
קופאית: "למה?"
אני: "לא."


אני: "אפשר הפוך קטן?"
מוכרת: "רוצה עם זה גם מאפה ב-19?"
אני: "לא."


אני: "אפשר אייס קפה קטן?"
מוכרת: "רוצה להגדיל לבינוני בתוספת 2 שקל?"
אני: "לא."


אני: "אפשר משאושה לקחת?" 
מוכרת: "רוצה עם זה ביצה?"
אני: "לא."


'שיחות שנמאס לי לקיים' משנות ה-90:
אני: "אפשר מק רויאל?"
מוכרת: "רוצה להגדיל בשקל תשעים?"
אני: "לא."